קבוצת פועלים להתיישבות ראש הנקרה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ - מחוז צפון

פסק דין

תביעה כספית ע"ס 350,000 ₪ שעניינה דרישה לפיצוי התובעת בגין נזקי רכוש שנגרמו לה כתוצאה ממצג שווא רשלני והתחייבות שהופרה מצד הנתבעת מהם הובן כי אין הנתבעת מתנגדת להקמת בית רשת לגידולי בננות בשטח חלקה 37 בגוש 19006, חלקה שקו מתח גבוה חוצה אותה אלכסונית, וכי הנתבעת תסייע לתובעת בעת הקמת בית הרשת בכך שתיזום שתי הפסקות חשמל על מנת שניתן יהיה להשלים בבטחה הקמת בית הרשת. בפועל התנגדה הנתבעת להקמת בית הרשת ומנעה גידול בננות בחלקה עד מרץ 2007.

עמדת התובעת:

ענף הבננות הינו ענף חקלאות מרכזי של התובעת. בשנת 2004 או בסמוך לכך החליטה התובעת כי גידול ענף הבננות יתבצע רק בבתי רשת לנוכח היתרונות של גידול בננות באופן זה ובין השאר תכננה התובעת עוד במהלך שנת 2004 הקמת בית רשת בחלקה הנ"ל  ששיטחה הכולל כ-67 ד' ברוטו. נטיעת מטע הבננות בחלקה תחת בית הרשת תוכננה לעונת הקיץ של שנת 2005.  במהלך חודש מאי 2005 ולצורך קידום הקמת בית הרשת תוך שמירה על אמצעי בטיחות נדרשים, יזם מרכז המשק, משה ורדי (להלן: ורדי), פגישה בשטח עם נציגי הנתבעת, יאיר יערי (להלן: יאיר) ושרון נפשי, ממחלקת קשרי הלקוחות של הנתבעת בסניף נהריה, כאשר מטעם התובעת נכח במהלך הסיור גם מרכז ענף הבננות במשק, מוטי כהן.

במהלך הסיור המשותף, סוכם בין הצדדים כי במקטע החלקה שבו עובר קו המתח הגבוה יונמך כבל הפלדה המשמש לשמירת המבנה ההנדסי של בית הרשת ולא יכוסו ברשת פלסטיק כבלי הפלדה המשמשים לחיבור הקונסטרוקציה, מחשש לניתוק הרשת מן הכבלים בעת מזג אוויר סוער ופגיעה של הרשת בכבלי החשמל. בנוסף לכך סוכם כי בעת העבודה להקמת בית הרשת מתחת לקו המתח, תבצע הנתבעת שתי הפסקות חשמל יזומות, למשך 4 שעות עבודה בכל פעם, על מנת שלא לסכן את ביטחונם של אנשי הצוות העוסקים במלאכה. היוזמה לביצוע הפסקות החשמל עלתה מצד יאיר במהלך הסיור המשותף. בין הצדדים אף התנהל דין ודברים בעניין עלות ביצוע הפסקות החשמל אולם לא הושגה הסכמה בקשר לכך במהלך אותו סיור.

על סמך אותם הבנות וסיכומים בוצע תכנון מחדש של בית הרשת לצורך הנמכתו ושמירת מרווח ביטחון של 3 מ' מקו המתח הגבוה ובתאריך 22.8.05 התקשרה התובעת בהסכם עם חברת פ. מרום שרותי בניה ופרויקטים (2003) בע"מ והזמינה החומרים הדרושים לבניית בית הרשת בהיקף כספי של 176,880 ₪ בצרוף מע"מ, לאחר שזכתה במענק ההשקעה ממינהל ההשקעות במשרד החקלאות.

בתאריך 25.8.05, שלשה ימים לאחר חתימת ההסכם ולאחר שמרבית שטח מבנה בית הרשת הושלם, שלח מוטי כהן מטעם התובעת הודעת פקסימיליה אל יאיר, שעניינה בקשת התובעת לביצוע הפסקות חשמל יזומות כמובטח, על מנת לאפשר השלמת הקמת בית הרשת בחלקה באזור שמתח לקו המתח.

בתגובה לפניה זו ובניגוד לכל מה שסוכם, התקבלה אצל התובעת דרישתה הטלפונית המפתיעה של הנתבעת להפסקה מיידית של העבודות. התובעת הביעה התנגדות לדרישה פתאומית זו והפנתה לסיכומים ולהבנות שהושגו. בעקבות זאת, התקיימה בתאריך 13.9.05 ישיבה משותפת עם נציגי הנתבעת בשטח, במהלכה הכחישו נציגי הנתבעת כי התנהלו בין הצדדים בעבר מגעים בקשר לבניית בית הרשת שבמהלכם הושגו סיכומים והבנות. עוד הכחישו נציגי הנתבעת כי התקבלה אצלם פנייתו של מוטי כהן לביצוע עבודות יזומות ברשת החשמל.

בתאריך 15.9.05 קיבל ורדי העתק פניה בכתב של מנהל האזור מטעם הנתבעת אהרון צולר (להלן: אהרון), אל מפקח עבודה אזורי במשרד המסחר והתעשיה, במסגרתה ביקש אהרון לדאוג להוצאת צו הפסקת עבודה כנגד המשך הליכי הבניה של בית הרשת. בד בבד קיבל ורדי מכתב מאהרון ובו דרישה להפסקת העבודות.

בעקבות דרישה זו, הנחה ורדי את העוסקים בכך מטעם התובעת, להקפיא את המשך העבודה ובהמשך הנחה אותם לפרק ולאפסן את כל הציוד אשר נרכש לצורך הקמת בית הרשת. במקביל פנה ורדי במכתב דחוף אל הנתבעת, והתריע מפני הנזקים הנגרמים לתובעת כתוצאה מהתנהלות הנתבעת. מכתב זה גרר בעקבותיו מסכת של חילופי מכתבים בין ורדי לבין אהרון, כאשר כל צד מציג את עמדתו.

במשך מספר חודשים נעשה נסיון למצוא פתרון והועלו מספר אפשרויות בעניין זה, לרבות אפשרות העתקת הקו על ידי הנתבעת למיקום אחר. בתאריך 23.5.06, דהיינו בחלוף תקופה של למעלה משמונה חודשים, התקיימה פגישה בין נציגי התובעת לנציגי הנתבעת, במהלכה הוחלט לנטוש החלופה של העתקת הקו וסוכם כי הנתבעת תבדוק האפשרות להגבהת קו המתח הגבוה  במקטע החלקה, ולהחליף את התיילים לתיילים מבודדים. עוד סוכם כי נציגי התובעת יקבלו עדכון מן הנתבעת לעניין לוח הזמנים לביצוע העבודות. במקביל, קיים ורדי מגעים נוספים עם אנשי תכנון רשת החשמל של הנתבעת במחוז חיפה והובטח לו כי יינקטו במהירות האפשרית צעדים ממשיים אשר יאפשרו את ביצוע עבודות ההגבהה בקו המתח.

בפועל התנהלו נציגי הנתבעת בעצלתיים, ורק במרץ 2007 או בסמוך לכך הוגבה קו המתח בחלקה והוחלפו התיילים לתיילים מבודדים. כפועל יוצא מכך, רק בשלהי מרץ 2007, כשנה ומחצה לאחר הפסקת העבודות לבניית בית הרשת בחלקה על ידי הנתבעת, איפשר ורדי לאנשי הקבוץ לשוב לחלקה ולהשתמש בעוגנים שנותרו כל אותה העת בקרקע, לשם השלמת בניית בית הרשת. הפסקת העבודות לבניית בית הרשת בחלקה והעיכוב הרב אשר נגרם בהשלמת בנייתו עד לחידושן רק כשנה וחצי לאחר מכן, גרמו לתובעת נזקי רכוש משמעותיים שעיקרם אובדן הכנסה מיבול בננות, אובדן ימי עבודה והעדר שימוש ברכוש שנרכש מחברת מרום לשם הקמת בית הרשת.

לעניין היקף הנזק, הציגו הצדדים חוות דעת של מומחים ובסופו של דבר הסכימו על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע את היקף אובדן ההכנסות מאי גידול בננות בעונת קיץ 2006 לסך של 130,000 ₪.

לנתבעת חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת. נציגי הנתבעת נקראו באופן דווקני לסיור מקדים בשטח החלקה, לשם הסדרת ותאום הקמת בית הרשת בחלקה, מתחת לקו המתח והתובעת ביקשה לקבל בעניין זה מידע ואינפורמציה באשר לדרך הראויה והבטוחה ביותר להקמת בית הרשת מתחת לקו המתח. על פי עדויות עדי התובעת אשר מן הראוי ליתן בהן אמון מלא, הושגו הסכמות והבנות עם נציגי הנתבעת, לעניין הקמת בבית הרשת בתנאים כמפורט לעיל. נציגי הנתבעת ידעו, או חייבים היו לדעת, כי נציגי התובעת יסתמכו על ההבנות והסיכומים שהושגו ויפעלו על פיהם. בעקבות אותם סיכומים, פנתה התובעת למינהל ההשקעות במשרד החקלאות לקבלת מענק, המענק אושר והתובעת התקשרה בהסכם עם חברת מרום להזמנת החומרים לבניית בית הרשת. התובעת החלה להקים את בית הרשת ונציגיה פנו באוגוסט 2005 אל הנתבעת והודיעו על הכוונה להמשיך בבניית בית הרשת מתחת לקו המתח הגבוה בספטמבר 2005 ובסמוך לאחר מכן. דרישתה הפתאומית של הנתבעת להפסיק את העבודות חרף כל הסיכומים וההבנות וסירובה לבצע הפסקות חשמל יזומות כפי שהתחייבה על מנת לאפשר השלמת בניית בית הרשת מהווה הפרה של חובת הזהירות מטעם הנתבעת והפרת התחייבות שניתנה. לפיכך חייבת הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקי הרכוש שנגרמו. נזקים אלה פורטו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר הנתבעת ויתרה על חקירתו. מכיוון שכך יש לחייבה בתשלום מלוא דמי הנזק בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק , החל מיולי 2007 ועד ליום התשלום בפועל.

עמדת הנתבעת:

בחודש מאי 2005 התקיימה פגישה בין נציגי התובעת לנציג הנתבעת בעניין כוונת התובעת לבנות בית רשת לגידול בננות, בין היתר מתחת לקו מתח גבוה בחלקה 37 בגוש 19006. מדובר בקו מתח שהוקם כדין בשנת 1959 וניתנה התחייבות כתובה בזמנו שלא להקים מבנים כלשהם מתחת לקו המתח. עבודות הבניה של בית הרשת תוכננו להתבצע בתקופה שבין ספטמבר לנובמבר 2005.

נטיעת מטע הבננות תוכננה להתבצע באוגוסט 2005, לפני בניית בית הרשת.

התובעת איננה יכולה להציג ראיה כלשהי לתמיכה בגרסת נציגיה כי הושגו הבנות ו/או הסכמות עם הנתבעת בעניין בניית בית הרשת מתחת לתיילים של קו המתח הגבוה, במהלך הפגישה בשטח במאי 2005. עמדת התובעת נשענת בגזרה זו אך ורק על גרסת שני עדים בעלי עניין מטעמה, משה ורדי ומוטי כהן שבנסיבות העניין אין לייחס להם משקל.  תשומת הלב מופנית לכך שעל אף שהתובעת נוהגת לתעד בכתב פעולות עסקיות משמעותיות, אין בנמצא מסמך כלשהו לתמיכה בגרסת עדי התובעת. כל שניתן להסיק מן הראיות אשר הציגה התובעת, הינו כי נעשה ניסיון ראשוני מצד התובעת לקבל את אישור הנתבעת לבניית בית רשת בחלקה מתחת לקו מתח גבוה, ניסיון אשר במהלכו הועלו אפשרויות לבדיקה בלא שהתגבשה הסכמה כלשהי. כך ניתן להסיק אף מתשובות נציגי התובעת עצמם במהלך החקירה הנגדית בשלב שמיעת הראיות.

למרות שהתובעת ניסתה לטעון באמצעות ורדי כי על סמך אותן הסכמות שהושגו במהלך הפגישה במאי 2005, שכרה התובעת שרותי מודד והוציאה הוצאות על מנת להנמיך את גובה בית הרשת, כדי ליצור מרווח בטחון מתחת לקו המתח הגבוה, ולפי דרישת נציגי הנתבעת, עלה מחקירתו של מוטי כהן, כי את שרותי המודד שכרה התובעת רק לאחר שבעקבות פעולות נציגי הנתבעת הופסקה העבודה באתר בספטמבר 2005.

משנודע לנתבעת בעקבות הפניה משלהי אוגוסט 2005 כי בכוונת התובעת להקים בית רשת מתחת לקו מתח גבוה, פעלה מיד על מנת לעצור את העבודות המסוכנות והחלו מגעים בין נציגי התובעת לבין נציגי הנתבעת בעניין זה. ב-13.9.05 התקיימה פגישה בשטח. ב-15.9.05 פנה ורדי לנתבעת והציע בשם התובעת מספר חלופות: הקמת בית הרשת תוך ביצוע הפסקות חשמל, הנמכת הכבלים של בית הרשת באזור הקו, התקנת רשת מבודדת, העתקת הקו. ב – 26.9.05 הודיע אהרון לתובעת כי החלופה היחידה אשר יש בה כדי למנוע סכנה היא העתקת הקו על חשבון התובעת. ב – 2.10.05 הודיע ורדי לנתבעת שאין בכוונת התובעת לממן את העתקת הקו. ב – 22.11.05 הודיע אהרון לתובעת כי ניתנת הסכמת הנתבעת לבניית בית הרשת בכפוף לקיום מספר תנאי בטיחות; הרחקה של 3 מ' לפחות מחוט החשמל הקרוב ביותר של הקו בסטיה מירבית, הארקה של בית הרשת ב – 2 נקודות לפחות, רציפות גילוונית בין כל נקודה ונקודה של בית הרשת. מכיוון שכך, הרי שמאותה נקודת זמן ניתן היה להקים את בית הרשת בכפוף לעמידה בתנאי הנתבעת. פרק הזמן שבמסגרתו נמצא הפתרון וניתנה הסכמת הנתבעת היה קצר ביותר, כחודש וחצי ממועד הודעת התובעת שאין בכוונתה לממן את העתקת הקו.